תקציר פסק הדין
במסגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין זיהום מי תהום בנגב, הכריע בית המשפט העליון בסוגיית ההתיישנות של עוולות נזיקיות סביבתיות. נקבע כי אין לציבור זכות קניין פרטית במקורות מים, אך חלה על גורם מזהם חובה מתמשכת לתקן את הנזק ולמנוע זיהום עתידי. מחדל זה מהווה עוולה נמשכת המאפשרת את המשך הדיון בתביעה הייצוגית.
הרקע העובדתי
מערערים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שתי חברות בנות של חברת כימיקלים לישראל בגין דליפת שפכים תעשייתיים במשך עשורים אשר זיהמו מאות מיליוני קוב מי תהום ופגעו בשמורת עין בוקק. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בשל העדר עילת קניין וטענת התיישנות. בית המשפט העליון דחה את הטענה הקניינית אך קיבל את הערעור בנושא ההתיישנות ואישר את ניהול התביעה כייצוגית.
השאלה המשפטית
האם הימנעות מתיקון זיהום מים מהווה עוולה נמשכת לעניין התיישנות, והאם עומדת לציבור עילת תביעה קניינית בגין זיהום מקורות מים?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את העילה הקניינית, אך קבע כי הפרת החובה לתקן זיהום מים ומניעת נזק עתידי מהווה עוולה נמשכת, ובכך הפך את החלטת המחוזי ואישר את התובענה הייצוגית.
העיקרון המשפטי
מחדל של גורם מזהם לתקן נזקי זיהום מים ולמנוע זיהום עתידי מהווה עוולה נמשכת, המחדשת את יסוד האשם העוולתי מחדש מידי יום ומונעת התיישנות.
החשיבות המשפטית
מחדל של גורם מזהם לתקן נזקי זיהום מים ולמנוע זיהום עתידי מהווה עוולה נמשכת, המחדשת את יסוד האשם העוולתי מחדש מידי יום ומונעת התיישנות.
מה ניתן ללמוד
חברות מזהמות חשופות לתביעות ייצוגיות בגין נזקי עבר אם לא נקטו פעולות תיקון ומניעה, גם בחלוף זמן רב מהמועד המקורי בו החל הזיהום.
השפעה על חברי הקבוצה
חברות מזהמות חשופות לתביעות ייצוגיות בגין נזקי עבר אם לא נקטו פעולות תיקון ומניעה, גם בחלוף זמן רב מהמועד המקורי בו החל הזיהום.
בדיקת התאמה להליך
כדי לבחון אפשרות לתביעה ייצוגית, יש לבדוק עילה אישית, קבוצה שנפגעה באופן דומה, ראיות ונזק.