תקציר פסק הדין
בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואחרים נגד אגד. הטענה המרכזית הייתה כי אגד מפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכך שאינה מפעילה מערכות כריזה באוטובוסים עירוניים בירושלים. הצדדים הגיעו להסכמות הכוללות התחייבות של אגד להקפדה על הפעלת כריזה ופיתוח מערכת טכנולוגית לשיפור הנגישות בתחבורה הציבורית.
הרקע העובדתי
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ושני תובעים פרטיים הגישו תביעה ייצוגית נגד אגד בטענה להפרות שיטתיות של חובת הכריזה באוטובוסים בירושלים. לאחר משא ומתן ארוך שכלל מעורבות של משרד התחבורה, אגד הסכימה לפתח ולהפעיל מערכת טכנולוגית חדשנית לשיפור הנגישות לטובת ציבור הנוסעים עם מוגבלות. בית המשפט אישר את ההסדר כהוגן וסביר.
השאלה המשפטית
האם הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין בהתחשב בחשיבות הציבורית ובטובת הקבוצה המיוצגת?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, נתן לו תוקף של פסק דין, פסק גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם, והורה על התחייבויות אופרטיביות של אגד לפיתוח והטמעת מערכת טכנולוגית לשיפור נגישות.
העיקרון המשפטי
סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות - בחינת הוגנות וסבירות של הסדר פשרה תוך מתן דגש על אינטרס הקבוצה וחשיבות הציבורית של ההסדר.
החשיבות המשפטית
סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות - בחינת הוגנות וסבירות של הסדר פשרה תוך מתן דגש על אינטרס הקבוצה וחשיבות הציבורית של ההסדר.
מה ניתן ללמוד
אגד מחויבת להפעיל מערכות כריזה כחוק ולפתח מערכת טכנולוגית לשיפור הנגישות באוטובוסים לתקופה של 5 שנים, תוך העמדת הטכנולוגיה לשימוש משרד התחבורה.
השפעה על חברי הקבוצה
אגד מחויבת להפעיל מערכות כריזה כחוק ולפתח מערכת טכנולוגית לשיפור הנגישות באוטובוסים לתקופה של 5 שנים, תוך העמדת הטכנולוגיה לשימוש משרד התחבורה.
בדיקת התאמה להליך
כדי לבחון אפשרות לתביעה ייצוגית, יש לבדוק עילה אישית, קבוצה שנפגעה באופן דומה, ראיות ונזק.