תקציר פסק הדין
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה לקיום מדיניות של הפרדה בין יולדות יהודיות וערביות בבתי חולים. לאחר בחינת עדויות מנהלי בתי החולים ונציגת משרד הבריאות, נקבע כי לא הוכחה מדיניות כאמור. עם זאת, הובהר כי מענה לבקשות לידות על רקע תרבותי או שפתי, שאינו נגוע בגזענות, הינו מותר בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
הרקע העובדתי
המבקשת טענה כי בתי החולים נוקטים במדיניות של הפרדה בין יולדות על רקע מוצא לאומי. במהלך הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, העידו מנהלי בתי חולים שונים ומשרד הבריאות ושללו קיום הפרדה גזענית. בתי החולים הבהירו כי הם נענים לעיתים לבקשות יולדות למעבר חדר על רקע שפה ותרבות, דבר התואם את הוראות משרד הבריאות כל עוד אין מדובר באפליה גזענית.
השאלה המשפטית
האם התקיימה מדיניות הפרדה אסורה בין יולדות בבתי החולים המצדיקה אישור תביעה ייצוגית, והאם נענה לבקשות יולדות על רקע שפתי-תרבותי מהווה הפרה של האיסור על אפליה?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בקובעו כי לא הוכחה מדיניות הפרדה גזענית, וכי מקרים נקודתיים יש לברר במסגרת תביעות אישיות ולא ייצוגיות.
העיקרון המשפטי
אפליה פסולה נבחנת לפי מדיניות המוסד; הענות לבקשות יולדת מנימוקים תרבותיים שאינם גזעניים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אינה מהווה הפרדה אסורה.
החשיבות המשפטית
אפליה פסולה נבחנת לפי מדיניות המוסד; הענות לבקשות יולדת מנימוקים תרבותיים שאינם גזעניים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אינה מהווה הפרדה אסורה.
מה ניתן ללמוד
הוכחת קיומה של תופעה גזענית רחבה היא תנאי לאישור תביעה ייצוגית בתחום זה. בתי חולים רשאים להתחשב בבקשות יולדות מנימוקים שפתיים ותרבותיים כל עוד הם פועלים תחת הנחיות משרד הבריאות למניעת אפליה.
השפעה על חברי הקבוצה
הוכחת קיומה של תופעה גזענית רחבה היא תנאי לאישור תביעה ייצוגית בתחום זה. בתי חולים רשאים להתחשב בבקשות יולדות מנימוקים שפתיים ותרבותיים כל עוד הם פועלים תחת הנחיות משרד הבריאות למניעת אפליה.
בדיקת התאמה להליך
כדי לבחון אפשרות לתביעה ייצוגית, יש לבדוק עילה אישית, קבוצה שנפגעה באופן דומה, ראיות ונזק.