תקציר פסק הדין
בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מפעל הפיס שטענה כי על החברה לספק כיסאות מותאמים לאנשים עם מוגבלות בדוכניה. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא קובע כי פרשנות תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייבת איזון וסבירות. נקבע כי לא ניתן להטיל חובה להציב כיסאות בשטח ציבורי שאינו בשליטת נותן השירות, שכן הדבר עלול ליצור מפגעים ולהוביל לתוצאות אבסורדיות.
הרקע העובדתי
מבקש תבע אישור תובענה ייצוגית נגד מפעל הפיס בשל אי-הנגשת הדוכנים ללקוחות עם מוגבלות באמצעות הצבת כיסא. בית המשפט בחן את הוראות הדין, דחה את הטענה וקבע כי חובת ההנגשה אינה מוחלטת ואינה חלה על מרחב ציבורי שאינו בשליטת העסק.
השאלה המשפטית
האם תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייבת נותן שירות להציב כיסא מותאם בדוכן הממוקם במרחב ציבורי שאינו בהחזקתו?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בקובעו כי החובה להנגשה מוגבלת לשטח הנמצא בשליטת נותן השירות, וכי פרשנות אחרת תוביל לתוצאות בלתי סבירות.
העיקרון המשפטי
חובת הנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות צריכה להתפרש בצורה ריאלית ומהותית, תוך עריכת איזון בין הזכות לשוויון לבין מגבלות המציאות והמרחב הציבורי, כך שהיא חלה רק על שטחים הנמצאים בשליטת נותן השירות.
החשיבות המשפטית
חובת הנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות צריכה להתפרש בצורה ריאלית ומהותית, תוך עריכת איזון בין הזכות לשוויון לבין מגבלות המציאות והמרחב הציבורי, כך שהיא חלה רק על שטחים הנמצאים בשליטת נותן השירות.
מה ניתן ללמוד
בעלי עסקים הפועלים בדוכנים במרחב הציבורי אינם מחויבים להציב רהיטים או התאמות פיזיות בשטח שאינו בבעלותם או בשליטתם, גם אם מדובר בשיפור הנגישות ללקוחות עם מוגבלות.
השפעה על חברי הקבוצה
בעלי עסקים הפועלים בדוכנים במרחב הציבורי אינם מחויבים להציב רהיטים או התאמות פיזיות בשטח שאינו בבעלותם או בשליטתם, גם אם מדובר בשיפור הנגישות ללקוחות עם מוגבלות.
בדיקת התאמה להליך
כדי לבחון אפשרות לתביעה ייצוגית, יש לבדוק עילה אישית, קבוצה שנפגעה באופן דומה, ראיות ונזק.